על המדרון הצפון-מערבי של סלע האקרופוליס, ישנן שלוש פתחים מערתיים שנועדו לפולחן פאן, זאוס ואפולו. המערה המזרחית הוקדשה לאל פאן. על פי המסורת, אל זה תרם לניצחון היוונים בקרב מרתון בשנת 490 לפנה"ס בכך שזרע פחד ובלבול בקרב האויבים. תושבי אתונה הביעו את תודתם בכך שהקימו בעיר את פולחנו של האל. המקדש היה מחולק לשלושה חלקים, עם שקעי סלע שנחרתו לקבלת מנחות. זיהוי המקדש התבסס על עדויות של אוריפידס ופאוסאניאס וכן על גילוי של תבליט מנחה במקום, שנשמר כיום במוזיאון הארכאולוגי הלאומי, המציג את האל יושב על סלע ומנגן בסירינגה, כאשר דמות לובשת עומדת לפניו. בימי הנצרות, החלק המזרחי של המקדש הוסב לכנסייה קטנה שהוקדשה לאתנאסיוס הקדוש, וממנה נותרו כיום עקבות ציורי קיר בשקעים. המערה האמצעית, המתוארכת למאה החמישית לפנה"ס, מיוחסת לזאוס לפי פרשנויות של תוקידידס וסטראבו. המערה המערבית ביותר, מערת אפולו היפאקראיוס, הייתה ככל הנראה בשימוש כבר מהמאה ה-13 לפנה"ס והיא קשורה ישירות לאגדות הגניאלוגיות על ילידות האתונאים. לפי המסורת, אפולו התאחד כאן עם קרוסה, בתו של ארכתאוס, וממזוג זה נולד יון, אבי האתונאים. זיהוי המקדש אושר בעקבות גילוי לוחות מנחה ממרבן עם כתובות. באחד השקעים בסלע ניתן לראות כתובת מהמאה השלישית לספירה של הארכונט אררניוס דקסיפוס. חלל מערבי יותר מהמערות, עם משטח מחורר בצורת דוכן, שימש כמקום צפייה בתהלוכת הפנאטן.

 http://odysseus.culture.gr
https://efaathculture.gr/