אֵלִידָה היא עיר-מדינה קדומה שעל גדת נהר הפנאיוס השמאלית, שהתפרסה בין אזור ההרים אקרוריאה לחוף אלידת הַקָּוָה. נוכחות אנושית באזור מתועדת מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (≈130,000–120,000 לפנה"ס) ועד לתקופה הפרו-ביזנטית (המאה ה-7 לספירה). לפי האגדה, מייסדה היה אוקסילוס האיטולי (המאה ה-12–11 לפנה"ס). העיר זכתה לשגשוג בתקופת "המאות האפלה" (המאה ה-11–10 לפנה"ס), בתקופה הקלאסית המוקדמת (המאה ה-6–5 לפנה"ס) ובתקופת השלטון הרומי (המאה ה-2 לפנה"ס–המאה ה-3 לספירה).
האזור יושב במתקנים נאוליתיים, כפרים וקברים מיקניים, וכן יישובים קטנים בתקופה ההיסטורית המוקדמת. ההתפתחות התחזקה עם הקמת משטר דמוקרטי ואיחוד העירוני ב-471 לפנה"ס. העיר חוותה מלחמות וכיבושים על ידי ספרטנים, מקדונים ורומאים, והשתלבה במחוז הרומי אחאה, תוך שמירה על חשיבותה בזכות ארגון המשחקים האולימפיים.
אֵלִידָה נהרסה עקב פלישות ורעידות אדמה בין 267 למאה ה-6 לספירה, וננטשה סופית במאה ה-7. דמויות ידועות מהעיר כוללות את איפיטוס (מארגן המשחקים האולימפיים), הסופיסט היפיאס והפילוסוף פירון.
החפירות החלו ב-1910 על ידי המכון הארכאולוגי האוסטרי והמשיכו ב-1960 על ידי החברה הארכאולוגית היוונית. האתר הארכאולוגי כולל את האגורה, התיאטרון, אזורי מגורים, בתי קברות, האקרופוליס והגימנסיות, מוקפים בפרברים וכפרים. האגורה שמרה על אופיה המקורי, בעוד הבתים הישנים נהרסו או שימשו כחומרי בנייה למבנים חדשים.
המונומנטים החשובים כוללים את התיאטרון עם קוויה אדמה ובניין הבמה, הסטואות, הבולויטריון והגימנסיות. בקצה הדרומי נמצאים מקדשים, מזבחות ומבנים מונומנטליים, ככל הנראה להוקרה של קיסרי רומא. בתי הקברות והפרברים משתרעים לאורך הציר הראשי, בעוד האקרופוליס מתנשא על גבעה ממזרח לעיר.
אֵלִידָה היא דוגמה טיפוסית לעיר שננטשה לאחר העת העתיקה, עם שרידים משמעותיים של תרבות יוונית ורומית.

ΠΗΓΗ: http://odysseus.culture.gr/ Συντάκτης Χρήστος Ματζάνας, αρχαιολόγος
https://ilia-olympia.org