קצה הצפון-מערבי של כרתים הוא חצי האי גרמבוסה, שבסמוך לו נמצאים האיים הקטנים "הימרי" ו"אגריה" גרמבוסה. בין האיים נוצר נמל יחסית בטוח, הראשון שפוגשים כשמגיעים ממערב. במיקום אסטרטגי זה החליטו הוונציאנים לבנות מבצר במסגרת מאמציהם לחיזוק ההגנה על כרתים. הראשון שהציע לוונציאנים לחזק את האי היה סופיאנוס אבדימונוגיאניס, חייל יווני בשירות הוונציאנים. בניית המבצר, בראש הסלע התלול במערב האי, החלה בשנת 1579 לפי תוכניותיו של המהנדס לטינו אורסיני. המבצר עקב אחר צורת השטח, חיזק את החלקים הפגיעים ביותר באמצעות בסטיונים והשאיר את החלקים התלולים ביותר ללא הגנה. המבצר היה בצורת משולש וכלל את כל המתקנים הדרושים: מחנות, מחסנים, כנסיות קטנות, בארות ומאגרים למים. לאחר כיבוש כרתים על ידי הטורקים בשנת 1669, המבצר נשאר בבעלות הוונציאנים, בדומה לאיים המבוצרים סודה וספינלונגה. מפקד המבצר, לוקה דלה רוקה, מסר אותו לטורקים בשנת 1692, לאחר שהוונציאנים עזבו אותו והוא איבד את חשיבותו האסטרטגית. השימוש במבצר בשנים שלאחר מכן היה מינימלי. במהלך המהפכה של 1821, הוא נכבש לתקופה קצרה על ידי המורדים ושימש כבסיס לפשיטות ולפעולות שוד ים. 

http://odysseus.culture.gr/ Συντάκτης Τσίγκου Αγγελική-Εφορεία Αρχαιοτήτων Χανίων
https://www.kastra.eu/