הקטן והקדום מבין שני קברי התולוס המיקניים החשובים שהתגלו בדימיני הוא הקבר המכונה „למיוספיטו” (Lamiospito). הקבר ממוקם כ־300 מטרים ממערב לגבעה שעליה נמצאים שרידי היישוב הנאוליתי, והוא נבנה על מדרון של גבעה. על פי מאפייניו האדריכליים, הוא מתוארך למאה ה־14 לפני הספירה (התקופה ההלדית המאוחרת IIIA2).
הגישה אל הקבר נעשתה דרך דרומוס (Dromos) – מעבר כניסה משופע במתינות כלפי מטה – שאורכו 14.50 מטרים ורוחבו 3.30 מטרים. דפנות הדרומוס נתמכות באמצעות קירות תמך מאבן בעובי מטר אחד, המתכנסים בהדרגה לעבר פתח הקבר ומגיעים לגובה של 5.70 מטרים במקום שבו הם מתחברים אל התולוס. לאחר כל קבורה, קצה הדרומוס נאטם באמצעות קיר אבן בעובי 2.00 מטרים. הכניסה אל תא הקבורה נעשתה דרך הסטומיון (Stomion) – פתח הכניסה – שגובהו 3 מטרים, אורכו 2.20 מטרים ורוחבו 1.90 מטרים. הפתח מקורה בארבעה לוחות אבן גדולים היוצרים את המשקוף, ומעליהם נבנה משולש הקלה שנועד להפחית את העומס מעל הפתח. תא התולוס, שקוטרו 8.20 מטרים וגובהו 8.10 מטרים, נבנה בשיטת הקמרון המדורג (Corbelled Vault), ככל הנראה תוך שימוש בתבניות עץ, אשר לא נותרו מהן שרידים. המבנה הוקם מאבני גיר קטנות ובלתי סדירות, שהונחו ללא חומר מליטה, כאשר בסיס המבנה חוזק במיוחד. רצפת הקבר עוצבה באמצעות יישור סלע הגיר הטבעי. חלקו העליון של התולוס נאטם באמצעות לוח אבן עגול וגדול, הידוע בשם „אבן הנעילה”. אף שהקבר הניב מספר מצומצם של ממצאים, חשיבותם הארכאולוגית רבה ביותר. בין הממצאים נמצאו בעיקר תכשיטי זכוכית, חפצי שנהב וכלי נשק מברונזה, אשר הועברו להמוזיאון הארכאולוגי הלאומי באתונה, שם הם מוצגים כיום.
בתקופה הרומית נבנה כבשן סיד על ראש התל, בצמוד לבניית האבן של התולוס. הכבשן שימש לייצור סיד לצורכי הקמתו ותחזוקתו של אמת המים הרומית, שהובילה מים אל העיר העתיקה דמטריאס (Demetrias).

http://odysseus.culture.gr/Συντάκτης Στ. Αλεξάνδρου, αρχαιολόγος
https://www.arxaiologikoktimatologio.gov.gr/