מצדי הדרך התפרס בית הקברות, שבו נמצאו מצאי קבורה רבים: כלי חרס מכל הסוגים, חלקם מיוחסים לסדנאות עתיקות ידועות, דמויות של בני אדם ובעלי חיים, כלי זכוכית וחרס לבשמים, מראות ברונזה, תכשיטי זהב, מטבעות וחפצים נוספים. ברחבי האתר התגלו רבות קברי אבן, עמודים, בסיסי מצבות וכלי שיש, רבים עם כתובות המייצגות את שמות ומוצא הנקברים. בחצי השני של המאה ה-3 לספירה, לאחר הפלישה ההרסנית של ההרולים לאתונה, הפסיק האתר לשמש כבבית קברות באופן שיטתי, ורוב השטח תפסו סדנאות קרמיקה שפעלו גם במאה ה-4 לספירה, בשיא פריחת העיר. ממצאים שנמצאו בתוך ומסביב לתנורים מעידים שהסדנאות ייצרו כלי חרס, כלי בית, מנורות, רעפים וקישוטי גגות. במהלך בניית חניון תת-קרקעי בין השנים 1985–1988 נערכו חפירות נרחבות בשטח של 7,000 מ"ר, ובשנים 1998–1999 בוצעו חפירות משלימות בכניסות ויציאות החניון. לאחר סיום החפירות הוחלט לשמר את החלק המייצג ביותר של האתר, לגדרו, לשמרו, לשקמו ולהפכו לנגיש לציבור. בשנים 2003–2004 נערכו עבודות שימור ושיקום כלליות.