זהו מסגד בגודל בינוני בעל חלל מרכזי מרובע, אשר משלושת צדדיו — המזרחי, הצפוני והמערבי — מוקף בגלריה דו־קומתית הנתמכת בעמודים. בצדו הדרומי בולט החלל המלבני של המִחְרָאבּ. החלל המרכזי מכוסה בכיפה, ואילו קומת הקרקע והקומה העליונה של הגלריות מכוסות בקמרונות דמויי גוף ספינה. בפינה הדרום־מערבית השתמר המִינְבָּר, העשוי שיש, והוא אחד מן הדוגמאות השמורות ביותר מסוגו בשטח יוון. בצד הצפוני, שבו נמצא פתח הכניסה, נפתח מבוא עמודים המכוסה בכיפה נמוכה בחלק המרכזי ובקמרונות דמויי גוף ספינה בשני החללים משני צדדיו. הגלריה בנויה מאבני גיר נקבוביות מסותתות היטב בשיטת בנייה איזודומית, בעוד שהגוף המרכזי של המסגד נבנה בטכניקת בנייה מוקפדת של שילוב לבנים ואבנים, שבה אבנים מסותתות או גולמיות מוקפות בלבנים. מבחינה אדריכלית וצורנית, מסגד זינזירלי משתייך לקבוצת המבנים מסוף המאה ה־16 שנותרו בקונסטנטינופול ונחשבים ליצירות של אסכולת סינאן, גדול האדריכלים של התקופה הקלאסית באדריכלות העות'מאנית.

http://odysseus.culture.gr/Συντάκτης Σταυρούλα Δαδάκη, αρχαιολόγος